<h1>שבלי הלקט הקצר דין איסור לחתוך מפרקת בהמה סימן כ"ו</h1>
<h2>דף קיג.</h2>
מספר האורה. אסור לטבח לחתוך עצם המפרקת שלא תפרכס, דאמר מר, החותך מפרקתה של בהמה קודם שתצא נפשה, הרי זה מכביד את הבשר, וגוזל את הבריות, ומבליע דם באברים, ונהי דליכא למיחש האידנא לכובד בשר ולגזלה, משום דלא זבנינן בישרא במשקל, הבלעת דם באברים מיהא איכא. ועוד מצאתי, אמר שמואל אמר ר', השובר מפרקתה של בהמה וכו'. מכאן, שאסור לקרב מיתת בהמה לאחר שחיטה, ע"י הושטת הסכין בליבה, כמו שעושין טבחי גוים להוציא כל דמה כאחת, מפני שמתה ואין בה כח להתאנח ולהוציא את דמה והרי הוא נבלע באברים. ומיהו אין הבשר נאסר בכך, אלא נדנוד עבירה והזריז משובח. והטעם נראה לי צדקיה ב"ר אברהם הרופא ינע"ם, כמו שפירש רבנו ישעיה זצ"ל, שאסור להבליע הדם בבשר ולסמוך במלח, שאין מלח מוציא אלא הדם שנבלע מאליו, דלא סגי ליה בלאו הכי, אבל לא דם שאתה מבליע בו. [שבלי הלקט דין איסור לחתוך מפרקת בהמה סימן כ"ו]. אסור לחתוך מפרקת הבהמה שלא פרכסה, דאמר מר החותך מפרקת של בהמה קודם שתצא נפשה, הרי זה מכביד את הבשר, וגוזל הבריות, ומבליע דם באברים. ואעפ"י שאין לחוש עתה לכובד הבשר ולגזילה, משום שאין אנו מוכרין הבשר במשקל, הבלעת דם באיברים מיהא איכא. ואסור לקרב מיתת בהמה אחר שחיטה על ידי הושטת סכין בלבה כמו שעושין טבחי גוים להוציא כל דמה כאחת, מפני שמתה ואין לה כח להתאנח ולהוציא את דמה, והרי הוא נבלע באברים. ורבנו ישעיה כתב, שאסור להבליע הדם בבשר ולסמוך במלח לפי שאין המלח מוציא אלא הדם שנבלע מאליו אבל לא הדם שאתה מבליע בו.
